15 במרץ 2010

הנצחה

לזכר אבא ,סבא וסבא רבא היקר: פנחס רובין.
לזכר הוריו ואחיו וכל משפחתו שנספתה בשואה.


נולד ב- 16.6.1927  (ט"ז סיוון התרפ"ז),בפולין.
נפטר בי"ז באב תשס"ג ,15.8.2003, בסבל רב,בהיותו בן 76.


חי בעת מלחמת העולם השנייה ברח' טברדה 24,בעיר וורשה,פולין.


בעת מלחמת העולם השניה,נלקח אביו והוא חי עם אימו ושלושת אחיו בגטו ורשה.
היה יוצא מן הגטו ומביא לאימו ואחיו לחם שקנה בכסף שהרויח בסחר בהיותו רק בן 12!
יום אחד, כבר לא יכול היה לשוב לגטו,השערים נסגרו והוא נותר בחוץ,ביודעו כי משפחתו נלקחה להשמדה,ומאז,נדד בכפרים בפולין ,נושא תעודת זהות נוצרית שהשאיל לו חבר.


מפאת מחלתו, הסכרת, נאלץ לשהות ימים רבים בבית והתבקש על ידי (רחל,בכורתו), לכתוב את קורות חייו .


וכאן תוצג מסכת חייו, על פי כתביו שהעתקו למדיה דיגיטלית המאפשרת העלאתם לבלוג זה.

    כאן המקום להודות מאוד ובאהבה,
לאחותי יעל ראדה ולגלית פסקל,אשר היו הראשונות לגשת לניירת ולפענח משך שעות רבות את כתב היד.
רק אחריהן,קיבלתי את האומץ להמשיך את הפרוייקט, 
בצעתי השוואה חוזרת למקור,תיקונים ,עריכה , בנית ופרסום הבלוג.

גם תמונות תוצגנה בהמשך.


בעלותו ארצה ב-1946, באניית המעפילים "תל-חי" ,גוייס  לצבא והשתתף בהגנת היישוב היהודי ובמלחמת העצמאות,להקמת המדינה.


סיפורו של אבא, הוא סיפורו של עם שיצא משואה ובגבורה, לחרות!


איש אוהב אדמה וטבע היה והתפרנס מחקלאות .


על אף חייו עמוסי הקשיים, היה תמיד אופטימי ומעולם לא השמיע דבר וחצי דבר על קשיים וסבל.
חפן את הרגש עמוק בתוכו, מוגן מפני חשיפה ורחמי הסביבה.רק מתוך הכתבים ניתן לחוש את הכאב והצער. 
היטיב להתבטא בכתב ובשפת דיבור משובחת,שנבעה מקריאת ספרים ומהרצון לדעת היטב את השפה.

במשך השנים,היה מתכתב עם הגויים שהצילו את חייו בהעסקתם אותו במשקיהם.היה שולח להם תפוזים,כסף ותרופות.
הוא אף רשם אותם כחסידי אומות העולם ביד ושם.
ב16.4.1993,בהיותו בגיל 66,סגר מעגל,נסע לפולין,פגש איכרים ובני איכרים שאצלם עבד.
מסלול הנדודים שלו, מוצג במפה :

אז, הבה, מתוך החוויה ,נכיר את אבא ההוויה.

(תוכן הבלוג בעמודה השמאלית,הוספת הרשומות נמשכת)
מסלול הנדודים שלו, מוצג במפה :



מעבר לפרק הבא